אתם יושבים?
יש בשורה חדשה לסובלים מפיברומיאלגיה!

Fibroseat
כורסה אקטיבית לטיפול ביתי

אתם יושבים?
יש בשורה חדשה לסובלים מפיברומיאלגיה!

Fibroseat
כורסה אקטיבית לטיפול ביתי

פשוט לשבת. לקום. לחיות.

FIBROSEAT מבית SEATMEDICA – פתרון מהפכני והראשון מסוגו בעולם לטיפול בתסמיני פיברומיאלגיה (דאבת). דרך חדשה ליהנות מטיפול רפואי לא פולשני, מבוסס מחקרים קליניים מקיפים. לראשונה, מתאפשר טיפול רפואי אקטיבי אמיתי תוך שימוש ב- Acoustic Vibration Therapy בתדרים מיוחדים ו-Sound Therapy שהוכחו כפועלים על גירוי מרכזים במוח ובמערכת העצבים המפחיתים את הכאב ומרגיעים את מנגנוני המתח והחרדה. טיפול נגיש ונוח, ללא הכנות מיוחדות, מבלי לצאת מהבית, בלי מאמץ ובפרטיות מלאה- פשוט לשבת על כורסה הנראית כעוד כורסה רגילה ונוספת בבית.  הטיפול הוכח מחקרית כמסייע להפחתת כאבים, חיזוק הגוף, עליית איכות השינה, הפחתת נטילת תרופות, איזון המצב הנפשי, שיפור תנועתיות והעיקר -חזרה ככל האפשר לשגרת חיים.

פשוט לנוח

בזמן ש-Fibroseat מטפל בך

פשוט, בלי לצאת מהבית, בלי להיעזר בציוד, בלי חשיפה לציבור חולים בבתי חולים או מרפאות, בלי לשנות הרגלים, תוך כדי מנוחה. ההמלצה שלנו- להתמסר לישיבה, להתנתק מכל גירוי חיצוני ולאפשר לכורסה לפעול באופן האפקטיבי ביותר.

1. לשבת

ישיבה נוחה ורגועה

2. להתחבר

הנחת האוזניות

3. להפעיל

וויסות עוצמת השמע והרטט

4. להרגע

20 דקות פעמיים ביום

הכורסה אקטיבית בשלושה ממדים:

רטט בתדרים מדויקים

שנחקר והוכח במשך שנים והמועבר למערכת העצבים בכל הגוף ויוצר הרגעת מערכת יוצרת הכאב בגוף

טיפול תדרי קול

המועברים דרך אוזניות מיוחדות לאיזון גלי המוח השולטים במנגנוני הכאב, חרדה, לחץ והשינה

חיישנים המודדים נתונים פיזיולוגים

ומאפשרים קבלת אפקט מקסימלי אישי ומדויק גם בזמן הטיפול עצמו וגם לאורך כל תקופת הטיפולים

ניסויים ומחקרים קליניים בתחום התדרים שנעשו בתנאי מעבדה ב MIT , וב-Mount Sinai Hospital בארה"ב מראים תוצאות המשפרות ב40% את תפקוד המטופלים, הישג משמעותי התורם לשיפור אמיתי באיכות החיים.

על מערכת FIBROSEAT

מערכת ייחודית לניטור נתונים בזמן אמת להתאמה אישית

כל מטופל הוא עולם ומלואו. כל אחד חווה את תסמיני הפיברומיאלגיה באופן אחר ובעצמה אחרת. לכן, FIBROSEAT מצויד במערכת חכמה ליצירת הלימה בין הסיגנלים הפיזיולוגיים האישיים לבין עצמת וקצב הטיפול. ההתאמה המדויקת נעשית אוטומטית ומעצימה את אפקט הטיפול. בזמן הישיבה בכורסה, נכרוך צמיד בד בשני פרקי כף היד. הצמיד החכם כולל מערכת ניטור עם חיישנים האוספים בזמן אמת נתונים פיזיולוגיים חיוניים משתנים. על ידי אלגוריתם ייחודי ומוגן פטנט אשר יוצר התאמת פעולה מכסימלית לאורך כל טיפול וטיפול. המערכת מבצעת חישה ותיקונים באלגוריתם הטיפול, בקצב של כ 1000 פעמים בשנייה!

טיפול מהפכני במחלת הדאבת

שיפור בכל מדדי התסמינים

תסמיני הדאבת הם אישיים ואין אחידות בין הסובלים מהתופעה. אך את השיפור בכאב בתסמינים, בהרגשה ובאיכות החיים אפשר לחוש תוך מספר סבבי ישיבה. יותר מכך, הקפדה יומיומית על שימוש קבוע, מעלה את גרף השיפור, והפסקה- גורמת לרגרסיה ולחזרת התסמינים.

כאבים

תנועה

יכולת תפקוד

שינה

חוסן נפשי

מטופלים כבר מדווחים על שינוי

כורסת הפלאות

אודות כורסת ה-FIBROSEAT

כידוע, אין עדיין בנמצא תרופה גורפת לטיפול בפיברומיאלגיה. יחד עם זאת, מחקרים מגלים שניתן להקל באופן משמעותי על התסמינים. אפשר לשפר את איכות החיים, להעלות את רמת התפקוד, להפחית כאב ולהיטיב עם השינה. ההבדל ניכר ותורם לרווחת המטופל – פיזית, נפשית, אנרגטית ומנטלית.

FIBROSEAT נראה ככורסה רגילה לחלוטין, אבל לא במקרה אנחנו קוראים לה- 'כורסת הפלאות'. בהבדל מכל פתרון אחר עד כה, לראשונה מתאפשר טיפול אקטיבי אמיתי היוצר שינוי ומביא הקלה. הכורסה  כוללת 'לב' מובנה ובלתי נראה, המעביר לגוף Acoustic Vibration therapy בתדרים מיוחדים, ו-Sound Therapy שהוכחו כיעילים במחקרים קליניים. שילוב הטכנולוגיות הטיפוליות פועל על גירוי מרכזי מוח ומערכת העצבים המפחיתים את הכאב ושאר תסמיני המחלה ומרגיעים את מנגנוני המתח והחרדה.

מידות בס"מ

נתונים חשמליים

הכירו אותנו

אודות החברה

חברת SEATMEDICA עוסקת במחקר ובפיתוח פתרונות יצירתיים מתקדמים מבוססי מחקרים קליניים רפואיים יידע טיפולי רב שנים והיי טק. מרכז המחקר והפיתוח נמצא בישראל ובארה"ב והוא כולל מומחים בפיסיקה, טכנולוגיה ורפואה. כורסת FIBROSEAT היא פרי הכרות רבת שנים עם תסמיני הפיברומיאלגיה, ידע וניסיון טיפולי רחב בחולים עצמם. הפיתוח הייחודי מבוסס על  מחקרים קליניים ומעבדתיים בינלאומיים מקנדה, גרמניה ארצות הברית ועוד העוסקים בנושא השפעות רטט תדרי קול וגירוי חושי עיצבי על גוף האדם. החברה רואה לעצמה למטרה לחקור ולהנגיש פתרונות לתופעות בהן הרפואה המערבית טרם מצאה להן פתרון מושלם, לטיפול עם אפס תופעות לוואי, מקסימום נוחות ושיפור אפקטיבי ברוב המדדים.

רוצים לדעת עוד?...

שאלות ותשובות

מה זו כורסת פיברוסיט ?

כורסת פיברוסיט הנה מוצר מוביל וחדשני המציע פתרון טיפולי לקהל החולים בתסמונת הפיברומיאלגיה, ולכאלו הסובלים מתסמינים ומיחושים הדומים לתופעות השכיחות של תסמונת הפיברומיאלגיה.

מה כורסת פיברוסיט עושה ?

כורסת פיברוסיט מציעה מכלול של פתרונות טיפוליים המאפשרים לאדם הסובל מתסמונת הפיברומיאלגיה או מתסמינים זהים לטפל בבעיות השכיחות, ובכך להיטיב את בריאותו, איכות חייו ולהשתלב בשגרת חיים ללא קושי.

מה כורסת פיברוסיט מציעה ?

כורסת פיברוסיט מציעה טכנולוגיה חדשנית, ופורצת דרך המשלבת שלוש מערכות עיקריות –רטט, שמע, וכיול. שלושת המערכות פועלות במקביל, ומטרתן – סריקת המצב הגופני של היושב בכורסא, וטיפול ייחודי בהתאם לנתונים הנקלטים.

כיצד כורסת פיברוסיט פועלת ?

באמצעות צמידים המולבשים במפרקי כפות הידיים נקלט המידע הגופני של היושב בכורסא למוח הטכנולוגי והמתקדם של כורסת פיברוסיט, לאחר עיבוד הנתונים המוח הטכנולוגי בונה תוכנית טיפול אישית המותאמת למידע הנקלט, ומנגנוני הרטט והשמע הייחודיים מתחילים לפעול ולטפל ביושב בכורסא.

איזו טכנולוגיה ייחודית מציעה כורסת פיברוסיט ?

מנגנון הרטט הפועל בצורה עדינה וסמויה חודר אל הגוף, ויוצר תדרים המשפיעים על מערכת העצבים המקיפה, ועל חלקים מובילים במוח.

במקביל, מנגנון השמע יוצר גלי קול המועברים באמצעות אוזניות אל המוח. תדרי הקול נקלטים בשני צידי המוח ומעודדים איזון ייחודי המעודד התמודדות של הגוף עם התסמינים השכיחים של תסמונת הפיברומיאלגיה.

שילוב של שתי הטכנולוגיות המתקדמות מציע דרך טיפולית פורצת דרך.

האם קיימת סכנה קרינה עקב שימוש בכורסא פיברוסיט ?

הטכנולוגיה המוצעת בכורסת פיברוסיט מבוססת על גלי קול, ותדרי שמע ואין בהם כל קרינה או סכנת קרינה. שתי הטכנולוגיות מעודדות שחרור והרפיה של עומסים ותסמינים על ידי הגברת התנועתיות והסירקולציה של הדם והאנרגיה במכלול הגופני.

האם כורסת פיברוסיט קלה להפעלה ?

הטכנולוגיה המוצעת נבנתה מתוך מחשבה רבה אודות הסובלים מהתסמינים. הנדסת האנוש נוחה וידידותית למשתמש, הנוחות הנה מקסימלית, והמטרה הנה לאפשר נגישות מקסימלית ורצון לבחור בכורסת פיברוסיט בכל פעם מחדש.

מה ההבדל בין כורסת פיברוסיט למוצרים אחרים ?

הטכנולוגיה המוצעת בכורסת פיברוסיט הנה ייחודית ומכילה עזרים טכנולוגיים המותאמים לפיזיולוגיה השברירית והעדינה של הסובלים מתסמונת הפיברומיאלגיה ומהתסמינים השכיחים. אין בכורסה אלמנטים אגרסיביים כדוגמת – מגנטים, קרני לייזר, ותנועת עיסוי.

כמה פעמים צריך להשתמש בכורסת פיברוסיט ?

כורסת פיברוסיט נועדה לתת לך מענה כחלק משגרת החיים. ההמלצות הן לעשות שימוש לפחות פעמיים ביום. כל סבב בין 20 דקות. מומלץ לעשות מרווח של זמן בין הטיפולים (מספר שעות) וזאת על מנת לשמר את אפקט ההשפעה לאורך זמן בגוף.

איזה שיפור אחוש בעקבות פיברוסיט ?

השיפור יתבטא במדדים חיוביים בתסמינים השכיחים - כאב, תשישות, איכות שינה, חוסן גופני, ומצבי רוח. תסמינים אלו מתבטאים בכל אדם באופן ובעוצמה משתנה. ההטבה הנה אינדיבידואלית, וכמו בכל טיפול התוצאה משתנה בין אדם לאדם. מטרת השימוש בכורסת פיברוסיט היא להיטיב את מצב הסובלים מפיברומיאלגיה, ולאפשר איכות חיים טובה יותר.

האם הטכנולוגיה של כורסת פיברוסיט מוכחת ?

הטכנולוגיה המוצעת מבוססת על רפואת העתיד, רפואת תדרים. זו טכנולוגיה שנחקרת שנים רבות במעבדות לחקר המוזיקה, החלל, הפיזיקה והרפואה המשלימה. טכנולוגית התדרים מכונה כיום על ידי דיסציפלינות מסוימות כרפואת העתיד, ומפלסת את דרכה ללב העשייה הטיפולית המוצעת כיום בעולם. טכנולוגיית התדרים המתפתחת בעולם מאפשרת מפגש של פיזיקה, תוכנה, רפואה, גוף נפש, וכל זאת על מנת להביא בשורה טיפולית שתיטיב את איכות חייהם של הסובלים מפיברומיאלגיה ומתסמינים זהים.

כיצד ניתן לרכוש את כורסת פיברוסיט ?

פיברוסיט הנו מוצר ישראלי. באמצעות הצוות המקצועי והאדיב שלנו ניתן לרכוש את פיברוסיט ולקבל את מלוא המידע הנדרש. אנו מציעים מסלול תשלומים נוח, אפשרות לקבלת המוצר לתקופת ניסיון, אחריות וליווי אישי בכל תהליך הרכישה.

מחקרים קליניים
מחקרים רפואיים נוספים

1.       Mease P, Arnold LM, Choy EH, et al. Fibromyalgia syndrome module at OMERACT 9: Domain construct. J Rheumatol 2009;36:2318-29.

 

4.       Wolfe F, Ross, K, Anderson J, Russell IJ, Hebert L. The prevalence and     characteristics of fibromyalgia in the general population. Arthritis Rheum 1995;38:19-28.

5.      Osorio CD, Gallinaro AL, Lorenzi-Filho G, Lage LV. Sleep quality in patients with fibromyalgia using the Pittsburgh Sleep Quality Index. J Rheumatol 2006;33:1863-5. Pain Res Manag Vol 20 No 1 January/February 2015

6.       Moldofsky H. The significance of the sleeping-waking brain for the understanding of widespread musculoskeletal pain and fatigue in fibromyalgia syndrome and allied syndromes. Joint Bone Spine 2008;75:397-402.

7.       Epstein SA, Kay G, Clauw D, et al. Psychiatric disorders in patients with fibromyalgia. A multicenter investigation. Psychosomatics 1999;40:57-63.

8.       Lachaine J, Beauchemin C, Landry PA. Clinical and economic characteristics of patients with fibromyalgia syndrome.
Clin J Pain 2010;26:284-90.

9.       Penrod JR, Bernatsky S, Adam V, Baron M, Dayan N, Dobkin PL. Health services costs and their determinants in women with fibromyalgia. J Rheumatol 2004;31:1391-8.

10.   Rivera J, Rejas J, Esteve-Vives J, et al. Resource utilisation and health care costs in patients diagnosed with fibromyalgia in Spain. Clin Exp Rheumatol 2009;27(5 Suppl 56):S39-45.

11.   Wolfe F, Anderson J, Harkness D, et al. A prospective, longitudinal, multicenter study of service utilization and costs in fibromyalgia. Arthritis Rheum 1997;40:1560-70.

12.   Rossy LA, Buckelew SP, Dorr N, et al. A meta-analysis of fibromyalgia treatment interventions. Ann Behav Med 1999;21:180-91.

13.   Perrot S, Dickenson AH, Bennett RM. Fibromyalgia: Harmonizing science with clinical practice considerations. Pain Pract 2008;8:177-89.

14.   Julien N, Goffaux P, Arsenault P, Marchand S. Widespread pain in fibromyalgia is related to a deficit of endogenous pain inhibition. Pain 2005;114:295-302.

15.   Cauda F, Sacco K, D’Agata F, et al. Low-frequency BOLD fluctuations demonstrate altered thalamocortical connectivity in diabetic neuropathic pain. BMC Neurosci 2009;26:138.

16.   Hsieh JC, Belfrage M, Stone-Elander S, Hansson P, Ingvar M. Central representation of chronic ongoing neuropathic pain studied by positron emission tomography. Pain 1995;63:225-36.

17.   Iadarola MJ, Max MB, Berman KF, et al. Unilateral decrease in thalamic activity observed with positron emission tomography in patients with chronic neuropathic pain. Pain 1995;63:55-64.

18.   Gracely RH, Petzke F, Wolf M, Clauw D. Functional magnetic resonance imaging evidence of augmented pain processing in fibromyalgia. Arthritis Rheum 2002;46:1333-43.

19.   Kwiatek R, Barnden L, Tedman R, et al. Regional cerebral blood flow in fibromyalgia: Single-photon-emission computed tomography evidence of reduction in the pontine tegmentum and thalami. Arthritis Rheum 2000;43:2823-33.

20.   Mountz J, Bradley L, Modell J, et al. Fibromyalgia in women. Abnormalities of regional cerebral blood flow in the thalamus and the caudate nucleus are associated with low pain threshold levels. Arthritis Rheum 1995;38:926-38.

21.   Hsieh J-C, Belfrage M, Stone-Elander S, Hansson P, Ingvar M. Central representation of chronic ongoing neuropathic pain studied by positron emission tomography. Pain 1995;63:225-36.

22.   Dileo C, Bradt J. Medical Music Therapy: A Meta-analysis & Agenda for Future Research. Cherry Hill: Jeffrey Books, 2005.

23.   Moayedi M, Davis KD. Theories of pain: From specificity to gate control. J Neurophysiol 2013;109:5-12.

24.   Melzack R, Wall PD. Pain mechanisms: A new theory. Science 1965;150:971-9.

25.   Melzack R. Pain and the neuromatrix in the brain. J Dental Educ 2001;65:1378-82.

26.   Meyerson BA, Linderoth B. Mechanisms of spinal cord stimulation in neuropathic pain. Neurol Res 2000;22:285-92.

27.   Fries P. A mechanism for cognitive dynamics: Neuronal communication through neuronal coherence. Trends Cogn Sci 2005;9:474-80.

28.   Ward LM. Synchronous neural oscillations and cognitive processes. Trends Cogn Sci 2003;7:553-9.

29.   Llinás R, Ribary U, Jeanmonod D, Kronberg, E, Mitra PP. Thalamocortical dysrhythmia: A neurological and neuropsychiatric syndrome characterized by magnetoencephalography. Proc Natl Acad Sci U S A 1999;96:15222-7.

30.   Walton KD, Llinás RR. Central pain as a thalamocortical dysrhythmia. In: Kruger L, Light AR, eds. Translational Pain Research: From Mouse to Man. Boca Raton: CRC Press, 2010.

31.   Bhatara AK, Levitin DJ, Tirovolas AK, Duan LM, Levy B. Perception of emotional expression in musical performance. J Exp Psychol Hum Percept Perform 2011;37:921-34.

 

32.  Levitin DJ. The neural correlates of temporal structure in music. Music Med 2009;1:9-13

33.  McKinney CH, Tims FC, Kumar AM, Kumar M. The effect of selected classical music and spontaneous imagery on plasma β-endorphin. J Behav Med

1997;20:85-99.

34.  Kuhn D. The effects of active and passive participation in musical activity on the immune system as measured by salivary immunoglobulin A (SIgA). J Music Ther 2002;39:30-9.

35.  Liégeois-Chauvel C, Peretz I, Babaï M, Laguitton V, Chauvel P. Contribution of different cortical areas in the temporal lobes to music processing. Brain 1998;121:1853-67

36.  Peretz I, Zatorre RQ. Brain organization for music processing.
Ann Rev Psychol 2005;56:89-114

37.  Blood AJ, Zatorre RJ, Bermudez P, Evans AC. Emotional responses to pleasant and unpleasant music correlate with activity in paralimbic brain regions. Nat Neurosci 1999;2:382-7

38.  Salimpoor VN, Benovoy M, Longo G, Cooperstock JR, Zatorre RJ. The rewarding aspects of music listening are related to degree of emotional arousal. PLoS ONE 2009;4:e7487.

39.  Salimpoor VN, Benovoy M, Larcher K, Dagher A, Zatorre RJ. Anatomically distinct dopamine release during anticipation and experience of peak emotion to music. Nat Neurosci 2011;14:257-62.

40.  Gangrade A. The effect of music on the production of neurotransmitters, hormones, cytokines, and peptides: A review. Music Med 2012;4:40-3.

41.  Brandes VM, Terris D, Fischer C, et al. Receptive music therapy for the treatment of depression: A proof-of-concept study and prospective controlled trial of efficacy. Psychother Psychosom 2010;79:321-2

42.  Erkkilä J, Punkanen M, Fachner J, et al. Individual music therapy for depression: Randomised controlled trial. Br J Psychiatry 2011;199:132-9.

43.  Khalfa S, Bella SD, Roy M, Peretz I, Lupien SJ. Effects of relaxing music on salivary cortisol level after psychological stress.
Ann N Y Acad Sci 2003;999:374-6.

44.  Fukui H, Yamashita M. The effects of music and visual stress on testosterone and cortisol in men and women. Neuro Endocrinol Lett 2003;24:173-80.

45.  Levitin DJ. This is Your Brain on Music. New York: Plume/Penguin, 2007.
Chanda M, Levitin DJ. The neurochemistry of music.
Trends Cogn Sci 2013;17:179-93.

46.  Möckel M, Röcker L, Störk T. Immediate physiological responses of healthy volunteers to different types of music: Cardiovascular, hormonal and mental changes. Eur J Appl Physiol 1994;68:451-9.

47.  Möckel M, Stork T, Vollert J, et al. Stress reduction through listening to music: Effects on stress hormones, hemodynamics and mental state in patients with arterial hypertension and in healthy persons. Dtsch Med Wochenschr 1995;120:745-52.

48.  Wigram, T. The effect of vibroacoustic therapy compared with music and movement based physiotherapy on multiply handicapped patients with high muscle tone and spasticity. In: Wigram T,
Dileo C, eds. Music Vibration and Health. Cherry Hill: Jeffrey Books, 1997:69-85.

49.  Karkkainen M, Mitsui J. The effects of sound based vibration treatment on the human mind and body: The physioacoustic method. J Int Soc Life Inf Sci 2006;24:155-9

50.  Zheng A, Sakari R, Cheng SM, et al. Effects of a low-frequency sound wave therapy programme on functional capacity, blood circulation and bone metabolism in frail old men and women.
Clin Rehabil 2009;23:897-908.

51.  Chesky K, Rubin B, Frische E. The pain relieving effect of music vibration on rheumatoid arthitis patients as related to just music and placebo. International Society for Music Education Conference Abstracts, 1992.

52.  Skille O. Vibro acoustic therapy. Music Therapy 1989;8:61-77.

53.  Skille O, Wigram T. The effects of music, vocalization and vibrations on brain and muscle tissue: Studies in vibroacoustic therapy. In: Wigram T, Saperston B, West R, eds. The Art and Science of Music Therapy: A Handbook. London: Harwood Academic, 1995;23-57.
Burke M, Thomas K. Use of physioacoustic therapy to reduce pain during physical therapy for total knee replacement patients over age 55. In: Wigram T, Dileo C, eds. Music Vibration and Health. Cherry Hill: Jeffrey Books, 1997:99-106.

54.   Burke M. Effects of physioacoustic intervention on pain management of post operative gynecological patients. In: Wigram T, Dileo C, eds. Music Vibration and Health. Cherry Hill: Jeffrey Books, 1997:107-23.

55.   Skille O, Wigram T, Weeks L. Vibroacoustic therapy:
The therapeutic effect of low frequency sound on specific physical disorders and disabilities. J Br Music Ther 1989;3:6-10.

56.   Chesky KS, Russell IJ, Lopez Y, Kondraske GV. Fibromyalgia tender point pain: A double-blind, placebo-controlled pilot study of music vibration using the music vibration table. J Musculoskeletal Pain 1997;5:33-52.

57.   Onieva-Zafra MD, Castro-Sanchez AM, Matarán-Peñarrocha GA, Moreno-Lorenzo C. Effect of music as nursing intervention for people diagnosed with fibromyalgia. Pain Manag Nurs 2013;14:e39-46.

58.   Müller-Busch HC, Hoffmann P. Aktive Musiktherapie bei chronischen Schmerzen: Eine prospektive Untersuchung. Schmerz. 1997;11:91-100.

59.   Leão ER, da Silva MJ. Música e dor crônica músculoesquelética:
o potencial evocativo de imagens mentais. Rev Lat Am Enfermagem. 2004;12:235-41.

60.   Llinás RR, Ribary U, Jeanmonod D, Kronberg E, Mitra PP. Thalamocortical dysrhythmia: A neurological and neuropsychiatric syndrome characterized by magnetoencephalography.
Proc Natl Acad Sci U S A 1999;96:15222-7.

61.   Llinás R, Ribary U, Jeanmonod D, et al. Thalamocortical dysrhythmia I: Functional and imaging aspects. Thalamus & Related Systems 1 2001;237-44

62.   Schmidt S, Naranjo JR, Brenneisen C, et al. Pain ratings, psychological functioning and quantitative EEG in a controlled study of chronic back pain patients. PLoS One 2012;7:1-11.

63.   Sarnthein J, Jeanmonod D. High thalamocortical theta coherence in patients with neurogenic pain. NeuroImage 2008;39:1910-7.

64.   Stern J, Jeanmonod D, Sarnthein J. Persistent EEG overactivation in the cortical pain matrix of neurogenic pain patients.
NeuroImage 2006;31:721-31.

65.   Walton KD, Dubois M, Llinás RR. Abnormal thalamocortical activity in patients with complex regional pain syndrome (CRPS) type I. Pain 2010;150:41-51.

66.   Cardoso-Cruz H, Sameshima K, Lima D, Galhardo V. Dynamics of circadian thalamocortical flow of information during a peripheral neuropathic pain condition. Front Integr Neurosci 2011;5:1-19.

67.   Jensen KB, Loitoile R, Kosek E, et al. Patients with fibromyalgia display less functional connectivity in the brain’s pain inhibitory network. Mol Pain 2012;8:32.

68.   Patel A. A new approach to the cognitive neuroscience of melody. In: Peretz I, Zatorre R, eds. The Cognitive Neuroscience of Music. Oxford: Oxford University Press 2003:325-45.

69.   Ross B, Jamali S, Miyazaki T, Fujioka T. Synchronization of beta and gamma oscillations in the somatosensory evoked neuromagnetic steady-state response. Exper Neurol 2013;245:40-51.

70.   Jamali S, Fujioka T, Ross B. Neuromagnetic beta and gamma oscillations in the somatosensory cortex after music training in healthy older adults and a chronic stroke patient.
Clin Neurophysiol 2014;125:1213-22.

71.   Jamali, S, Ross, B. Somatotopic finger mapping using MEG: Toward an optimal stimulation paradigm. Clin Neurophysiol 2013;124:1659.

72.   Herrmann CS. Human EEG responses to 1–100 Hz flicker: Resonance phenomena in visual cortex and their potential correlation to cognitive phenomena. Exp Brain Res

73.  Birca A, Carmant L, Lortie A, Lassonde M. Interaction between the flash evoked SSVEPs and the spontaneous EEG activity in children and adults. Clin Neurophysiol 2006;117:279-88.

74.  Pastor MA, Artieda J, Arbizu J, Valencia M, Masdeu JC. Human cerebral activation during steady-state visual-evoked responses.
J Neurosci 2003;23:11621-7.

75.  Llinás R, Ribary U. Coherent 40-Hz oscillation characterizes dream state in humans. Proc Natl Acad Sci USA 1993;90:2078-81.

76.  Ekici G, Bakar Y, Akbayrak T, Yuksel I. Comparison of manual lymph drainage therapy and connective tissue massage in women with fibromyalgia: A randomized controlled trial. J Manipulative Physiol Ther 2009;32:127-33.

77.  Wolfe F, Clauw DJ, Fitzcharles MA, et al. The American College of Rheumatology preliminary diagnostic criteria for fibromyalgia and measurement of symptom severity. Arthritis Care Res (Hoboken). 2010;62:600-10.

78.  Skille O. Fibro Recording. VibroAcoustic Solutions. <http://avigaili. wix.com/olav#!vibroacoustic-solutions> (Accessed November 10, 2013).

79.  Bennett R. The Fibromyalgia Impact Questionnaire (FIQ): A review of its development, current version, operating characteristics and uses. Clin Exp Rheumatol 2005;23(5 Suppl 39):S154-62.

80.  Jenkins CD, Stanton BA, Niemcryk SJ, Rose RM. A scale for the estimation of sleep problems in clinical research. J Clin Epidemiol 1988;41:313-21.

81.  Pollard CA. Preliminary validity study of the pain disability index. Percept Mot Skills 1984;59:974.

82.  Tait RC, Chibnall JT, Krause S. The Pain Disability Index: Psychometric properties. Pain 1990;40:171-82.

83.  Wennemer HK, Borg-Stein J, Gomba L, et al. Functionally oriented rehabilitation program for patients with fibromyalgia: Preliminary results. Am J Phys Med Rehabil 2006;85:659-66.

84.  Marcus DA, Bernstein CD, Haq A, Breuer P. Including range of outcome targets offers a broader view of fibromyalgia treatment outcome: Results from a retrospective review of multidisciplinary treatment. Musculoskeletal Care 2014;12:74-81.

85.  Willis WD. The somatosensory system, with emphasis on structures important for pain. Brain Res Rev 2007;55:297-313.

86.  Gamsa A. The role of psychological factors in chronic pain: I. A half century of study. Pain 1994;57:5-15.

 

87.  Apkarian AV, Bushnell MC, Treede RD, Zubieta JK. Human brain mechanisms of pain perception and regulation in health and disease. Eur J Pain 2005;9:463-84.

88.  Kokebie R, Aggarwal R, Kahn S, Kartz RS. Muscle tension is increased in fibromyalgia: Use of a pressure gauge. Abstract 1935, American College of Rheumatology 2008 Annual Scientific Meeting. October 24 to 29, 2008; San Francisco, California.

89.  Kulshreshtha P, Deepak KK. Autonomic nervous system profile in fibromyalgia patients and its modulation by exercise: A mini review. Clin Physiol Funct Imaging 2013;33:83-91.

90.  Carolyn R, McMakin MA, Oschman J. Visceral and somatic disorders: Tissue softening with frequency-specific microcurrent. J Altern Complement Med 2013;19:170-7.

91.  Theadom A, Cropley M, Humphrey KL. Exploring the role of sleep and coping in quality of life in fibromyalgia. J Psychosom Res 2007;62:145-51.

92.  Bigatti SM, Hernandez AM, Cronan TA, Rand KL. Sleep disturbances in fibromyalgia syndrome: Relationship to pain and depression. Arthritis Rheum 2008;59:961-7.